לאורך השנים עשו מדינות העולם דרך בכל הקשור להנצחת השואה. לפני עשור לערך קיבלו האומות המאוחדות החלטה לציין בכל העולם ב-27 לינואר , יום בו שוחררו מחנות אושוויץ ובירקנאו, את זיכרון השואה, ואכן פרלמנטים ומוסדות רבים בעולם מייחדים יום זה לזיכרון . גם ההכרה באחריות לרווחת הניצולים נמצאת היום במוקם יותר טוב.

ביום זה בו מנציחים את זכר הקורבנות, מן הראוי הוא כי אנו כאן, בישראל, נחשוב גם על הניצולים, אלה ששרדו את התופת וחיים היום בינינו. הם מונים היום כ- 180.000 איש ואיה וגילם הממוצע 84 שנים אך מספרם הולך ומתמעט מדי יום ביומו.אך טבעי הוא שבגילם המתקדם צרכיהם השתנו. בישראל, גם אם קיימת היום רגישות ציבורית גדולה יותר למצבם ולצרכיהם מאשר בעבר, יש עדיין ניצולים שחיים מתחת לקו העוני. במדינתנו, שקמה במידה רבה גם הודות להם, קיימים ניצולים שאינם זוכים לסיוע המגיע להם מהממשלה, זאת בגלל עיוותים שנוצרו עקב מצב משפטי מיושן המפלה בין אלה שהגיעו לארץ עד 1953 לבין אלה שהגיעו אלינו, שלא באשמתם, מאוחר יותר .רק חלק מהניצולים ממזרח אירופה שעלו מאוחר יותר מקבלים סיוע צנוע ממשלת גרמניה, גם בין אלה קיימות קבוצות שכלפיהן הגרמנים אינם חשים כל אחריות. כך, לדוגמא, ניצולים מרומניה שעונו על-ידי השלטון הרומני עוד בטרם הכבוש הגרמני.

גם לגבי החזרת הרכוש שנשדד והוחרם ל-ידי הנאצים ולאחר מכן הולאם על-ידי הקומוניסטים קיימות עוד בעיות קשות וחלק מהמדינות, למשל פולין, אינן מחזירות אותו לבעליו החוקיים.

מצב זה מחייב אותנו, את מרכז הארגונים של ניצולי השואה, את כנסת ישראל ואת החברה כולה לא להרפות מהמאבק לתיקון העוולות ולהשגת זכויות והטבות לכולם , זאת כדי לאפשר להם לחיות את שארית חייהם בכבוד וברווחה. על ממשלת ישראל להיערך ולמצוא פתרונות הוגנים לצרכיהם המשתנים של הניצולים, בעיקר בתחומי הבריאות והסיעוד.

המספר ההולך ומתמעט של ניצולי השואה מחייב אותנו לשמר את הזיכרון ממקור ראשון כל עוד הדבר ניתן. להנצחת הקהילות שנכחדו יש מקום חשוב – אך לא רק דרך אנדרטאות, טקסים ובמוזיאונים. מנתוני סקר שערך לאחרונה המכון הבינלאומי לחקר השואה "משואה" בקרב בני הנוער, עולה כי 51% מהם ציינו את עדויות הניצולים עצמם כגורם המשמעותי ביותר עבורם בלימודי השואה. המסעות לפולין ולימודי ההיסטוריה בבתי הספר באו לאחריהן.

החינוך הוא כלי משמעותי להנחלת לקחי השואה ומשרד החינוך נערך להרחבתו. אנו מברכים על כך. דווקא בימים אלה מקבלים הלקחים אותם נלמד חשיבות גדולה : האם לצד הצורך בקיומה של מדינה חזקה, מדינתו של העם היהודי, ננחיל לילדינו גם מסר הומניסטי.? בל נשכח שללא שנאת הזר, הגזענות וההסתה, השואה לא הייתה מתקיימת. הנתונים המדאיגים ביותר באותו סקר שערך מכון "משואה" עלו בהקשר של הגזענות ושנאת הזרים בישראל. 74% מבני הנוער סבורים שהן קיימות במידה רבה או במידה רבה מאד. על מדינת ישראל להלחם ללא פשרות נגד תופעות אלו, לעקור אותן מתוכנו. על עם למוד סבל כמו שלנו מוטלת החובה לקיים חברה פתוחה וסובלנית. זאת גם חובתנו המוסרית כלפי המיליונים שהושמדו בשל מוצאם ואמונתם.

 

קולט אביטל בפייסבוק

colette-facebook

מתוך הגלריה