חברים יקרים,

 אני מבקשת להודות לכל אחד ואחת מכם שהגעתם לכאן היום. 

אני רוצה לפתוח בציטוט של דוד בן גוריון שאמר: "בכל איש ואישה גנוזים כוחות אדירים ויש רק לדעת להגיע למקורם, לגלותם ולהפעילם".  בחרתי לפתוח בדבריו של דוד בן-גוריון מכיוון שמילותיו הן התמצית לסיבת היותי כאן לפניכם. 

חברים, אני מכריזה על מועמדותי לתפקיד נשיא מדינת ישראל.

 ימים אלו אינם קלים.  אנחנו חיים עכשיו בימים של חולי. קצה נפשם של האזרחים בפוליטיקה, קצה נפשם של האזרחים בפער הכלכלי והחברתי ובמצוקה ההולכת וגדלה. קצה נפשם של האזרחים בסיוט העובר עלינו מדי יום ביחסינו עם שכנינו הפלסטינים ועם העולם הערבי, בטרור מבית ומבחוץ עם רמת פשיעה הולכת וגדלה, בשחיקה ברמתה המוסרית והתרבותית של חברתנו, בהידרדרות באיכות חיינו בארץ.

 הגיע העת לומר – די. לא עוד.  מגיעה לנו, אזרחי מדינת ישראל, התנהלות אחרת.  חובה עלינו לעצור את התהליך שהביא אותנו אל סף פשיטת הרגל בה המדינה נמצאת כיום.  אנו זקוקים עתה, יותר מתמיד, לדמות אשר תייצג את ישראל האחרת. נקייה משחיתות, שאיננה חתרנית, כוחנית או מתלהמת. את השינוי הזה ניתן להתחיל בתפקיד נשיא המדינה.

 אני מאמינה כי אני מביאה את ניקיון הכפיים, היציבות והאיכות  שהאזרחים במדינת ישראל כה מייחלים לו.

 מסלול חיי שזור בשורה ארוכה של תפקידים עליהם נאבקתי בנחישות ואמונה לעשות את כל הדרוש והאפשרי ומעבר לכך, למען אזרחי מדינת ישראל. כך עשיתי כאשר הצטרפתי לשרות בצה"ל,  בשורה ארוכה של תפקידים במשרד החוץ בארץ ובחו"ל וכך אני עושה עד היום בתפקידי כחברת כנסת.  בכל תפקידיי האמנתי בעשייה למען השלום ומניעת מלחמה, הבטחת שוויון לכל האזרחים, שמירה על זכויות האדם וביצור יסודות הדמוקרטיה ושלטון החוק.

 עבורי הנשיאות מחייבת. היא איננה פרס ניחומים ואפילו לא פרס על מפעל חיים. בשביל זה יש את פרס ישראל, ופרסים אחרים.

בניגוד לאחרים, אינני מצפה מאיש כי ישכנע אותי לשאת בתפקיד. בעת הזו דרוש לנו נשיא במשרה מלאה ולכהונה מלאה אשר תאפשר יציבות במוסד הנשיאות והתמודדות יומיומית עם דרישות התפקיד, תוך מחויבות להעמיד את האזרח בראש סדר העדיפות הנשיאותי.

 נשיאי העבר הטביעו חותמם על מוסד הנשיאות והשאירו רישומם בקרב העם, איש איש על פי ניסיונו, נטיות לבו ודרכו. כאישה, אני מביאה עמי ראייה רעננה של התפקיד, לצד שימור תפקידיו המסורתיים של נשיא המדינה.

 כמי שיש לה ניסיון של יותר מ-30 שנים בשירות הציבור והמדינה בארץ ובחו"ל, אני רואה משמעות רבה לדרך ביצוע התפקיד, וליכולת לייצר שיח סובלני וסבלני, רוגע, מתוך הקשבה, הרבה הקשבה ובעיקר נגישות לכל אזרחי המדינה. זאת, לצד היכולת לייצר דיאלוג עם הקהילה הבינלאומית.

 האני מאמין שלי  

כיבוד זכויות האדם והגנה עליהן, מהווים אבן יסוד בהתייחסות מדינות העולם אלינו. דווקא בשל הדימוי שלנו בעולם כיום, כמדינה מסוכסכת, מסובכת, כוחנית ולעתים אלימה וחסרת סובלנות, יש משמעות רבה ליכולתי לתרום לשינוי התדמית הזאת. וכפי שאמר בן גוריון, ותרשו לי לצטט בשנית: "מעמדנו ועתידנו תלוי כמובן, בראש ובראשונה במה שיעשו היהודים, אבל תלוי גם במידה לא מעטה במה שיאמרו הגויים על המדינה הזאת".

 חברים, הנשיאות עבורי מחייבת את העמקת השוויון והצדק החברתי תוך יצירת רב שיח תמידי בין בית הנשיא לבין הארגונים החברתיים.  מחובתה של נשיאות המדינה להעלות על סדר היום את הנושאים הדורשים טיפול שורש ולאפשר גישה לכל אזרח אשר חפץ בעזרתה.  לשם כך כנשיאת המדינה אחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה, אפגוש פנים אל פנים את תושבי עיירות הפיתוח, הערים ויתר הישובים, מקריית שמונה ועד אילת, אתמודד עם החסכים הקיימים היום בחברה הישראלית. לפעול למען קידום השוויון בין נשים וגברים בחברה הישראלית על כל גווניה.

שואלים אותי האם לעובדת היותי אשה יש יתרון בתפקיד הנשיא. ואני אומרת – כן. כי, בנוסף לכל התפקידים הבינלאומיים והמאבק למען צמצום פערים והמלחמה למען החלשים – בכוונתי להאבק גם למען ביטול הפערים בין המינים בישראל. רק לאחרונה התפרסם מחקר לפיו השכר הממוצע של גברים שכירים גבוה ב-58 אחוז מהשכר הממוצע של נשים שכירות.  ואני טוענת כי הגיע העת לעשות ולא רק להראות ולדבר.  אין זה סוד כי בנושא זה אנו עדיין מפגרים אחר רוב מדינות המערב וראוי כי תינקט עמדה לא רק בכל הקשור לאלימות נגד נשים, אלא בנושאים הקשורים לשוויון הזדמנויות בעבודה ועידוד השוויון בכל הקשור לייצוג נשים בכל מוקדי קבלת ההחלטות. למותר לציין כי גם בנושא זה אני מביאה עמי זווית אחרת.   

עבורי, הנשיאות מחייבת לקרב לבבות, לטפח את הסובלנות והסבלנות בקרב עשרות גלויות ועדות, קהילות, זרמים ותרבויות.  אין זה קל למזג את כל אלה,  אך זוהי חובתה של נשיאות ישראל לשמור על הקשר והזיקה ההדדיים, ליצור תנאים לחיים משותפים, תוך כבוד הדדי בין דתיים לחילוניים, הקניית ערכים ושמירה על בריאות נפשו של העם הזה.

העם היהודי בתפוצות עומד בפני אתגרים וסכנות שלא הכרנו בעבר: מחד, העולם הפתוח והגלובליזציה הביאו יהודים רבים לעמדות השפעה ועוצמה חסרי תקדים, אך מצד שני – אלה מלווים בסיכונים של התבוללות גוברת, של היבלעות בתוך העולם הרחב ושל אבדן הזהות.  ניסיוני בתחומים אלה התבטא בפעילויות חינוך והסברה ענפים הסברה ענפה ובחיזוק הקשר שבין צעירי התפוצות לישראל. כמו גם פעילותי להחזרת היורדים לישראל ובחיזוק זיקתם של עשרות אלפי צעירים יהודים ברחבי העולם לישראל וליהדות.

ניסיון מוכח ועשיר זה יאפשר לי להפוך את בית הנשיאות למרכז תוסס לחשיבה, לדיאלוג ולהתוויית הדרך לדור העתיד בכל הנוגע להמשך קיומו של העם היהודי.

 במקביל, על בית הנשיאות להתוות את הדרך שתאפשר לכולנו כאזרחים לקבל את השונה, לכבד את החושב אחרת, להכיל זה את פחדו וכאבו של האחר, יהיו אמונתו ודתו אשר יהיו. פה ושם נשמעים אמנם אי אלו קולות חיוביים, אולם מרבית הישראלים, יהודים וערבים כאחד, אינם עושים די כדי לשמור מכל משמר על המרקם השברירי של יחסי יהודים-ערבים במדינה. אם לא נצליח בכך, המרקם הזה עלול להתפורר.

כמי שעלתה לארץ בגיל 10 - לעולם לא אשכח כי בהיותי ילדה בת שלוש נאלצו הורי ומשפחתי להתמודד עם רדיפה אנטישמית מחרידה ועם הבעות שנאה ואיבה רק משום היותם יהודים.  זיכרונות אלו הובילו אותי לנהל מלחמה עיקשת וחסרת פשרות להחזרת רכושם של ניצולי השואה. אך בכך לא די, גם כנשיאת המדינה אהיה מחויבת לשמש פה לניצולי השואה ולהמשיך ללחום למען זכויותיהם ולמען כבודם ההולך ונרמס.

עבורי הנשיאות מחייבת להפיח בעם הזה את תחושת הגאווה.  להאבק למען כל האזרחים, לדעת לנחמו, לחזקו ולעודדו למען אחדותו.

הנשיאות היא אתגר גדול ואני מודעת לכובד המשימה הניצבת בפניי.  משום כך אני משוכנעת כי יש ביכולתי לעשות זאת בכל לבי ותבונתי, ולהפוך את הנשיאות לנשיאות אחרת, נשיאות רגישה המחייבת מקצועיות, יציבות וניקיון כפיים.

תודה רבה.